מאמרים


זכר או נקבה... או שניהם...

מאת: י' קורן


כותב / כותבות טקסט ומתלבטים / מתלבטת אם לפנות לקוראת / קוראים בזכר או בנקבה? ביחיד או ברבים?
אתן / אתה לא היחיד / יחידות!


------------------------------------------------
"זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם" (בראשית, א', כ"ז)
------------------------------------------------

אם כתבת טקסט (ובעיקר טקסט שיווקי) - ולא משנה אם זה למודעת פרסומת, דף אינטרנט, או מאמר שיווקי – בוודאי נתקלת בהתלבטות הזו: לפנות לקורא בזכר או בנקבה?

הו, כמה קלים חייהם של דוברי (וכותבי) השפות הלטיניות. שם, לרוב, אין הבדל בין פניה לזכר או לנקבה. אפשר פשוט לכתוב “Click Here” או “You better join NOW!” וזהו. כיסינו את כלל האוכלוסיה. אבל עברית קשה שפה. יש יאמרו שהיא שפה משוכללת יותר ומתקדמת יותר שמציעה יותר אפשרויות... במקרה שלנו זה דווקא די מגביל.

אז נכון, כמעט כל טקסט כללי בעברית כתוב בלשון זכר. בעברית הפניה הכללית היא בזכר.
למרות שמרב מיכאלי יוצאת חוצץ כנגד הכלל הזה - אין הרבה מה לעשות.
אם נכתוב: "אתה מוזמן לפנות אלינו" יהיה ברור לכולם שמדובר גם בגברים וגם בנשים.
לעומת זאת, אם נכתוב: "את מוזמנת לפנות אלינו" יהיה ברור לגברים שלא מדברים אליהם.

כמעט כל הנשים (למעט מספר פמיניסטיות לוחמניות) יקבלו אוטומטית טקסט בזכר כפונה גם אליהן. הן רגילות לכך וזו הנורמה התרבותית המקובלת. (לגברים, כמובן לא תהיה בעיה).
המדקדקים מוסיפים בשולי הטקסט הבהרה בסגנון "הפניה בזכר היא מטעמי נוחות בלבד" או "הפניה היא לנשים ולגברים" וכו'.

אפשרות נוספת – ומאוד לא מומלצת – היא פניה אנדרוגנית:
"את/ה מוזמן/ת להצטרף". פניה מסורבלת ואיטית, שמטרידה ומכבידה על הקורא(/ת).
סוג פניה כזה לא מומלץ וגם בלתי אפשרי בטקסט ארוך (ע"ע הפתיח למאמר הזה).

אז מה עושים?
בדרך כלל, כשאני נשאל את השאלה הזאת בהרצאותי, יש בקהל מתחכם זריז שממהר לענות "פונים ברבים, גם לנשים וגם לגברים". תשובה לא חכמה במיוחד, בהתחשב בעובדה שבעברית יש הבדל גם בין רבים לרבות. "בואו בהמוניכם" שונה מ"בואנה בהמוניכן", כך שבעיית הזכר-נקבה לא נפתרת. עם זאת, כתיבה ברבים (להבדיל מרבות) הופכת את הטקסט לכללי יותר ובתוקף כך פונה גם לנשים. זהו אכן, סוג של פתרון.

אך אליה וקוץ בה. אני מאוד לא אוהב לפנות לקורא שלי ברבים. זו פניה בעייתית - בעיקר בכתיבה השיווקית-פרסומית. אנחנו לא עסקן פוליטי הקורא במגאפון לקהל ההמונים מעל במה קטנה. הפניה הקולקטיבית היא קצת "פאסה", ובעיקר – היא המונית, לא אישית ומנכרת ("...אם אתם סובלים מטחורים..." מי זה אתם? האשכנזים? הסטודנטים? בעלי הכלבים? למה אני צריך לשתף בבעיות שלי את כולם? - וכולן.)

אני תמיד משתדל לפנות פניה אישית, ביחיד. בדרך כלל את הטקסט (דף אינטרנט, מודעת פרסומת, מכתב, אי-מייל) קורא אדם אחד לבד. רק הוא לבד מול המסך או הדף. הפניה היחידנית היא אישית יותר, משפיעה יותר ומתקבלת בקלות אצל הקורא (גם אם הוא היא). זו פשוט פניה יעילה יותר.

פניה חכמה ומושכלת ביחיד גם פותרת הרבה פעמים את בעית הזכר והנקבה. "נמאס לך לסבול מטחורים? יש לך סיבה טובה להתחיל לחייך." - פונה גם לגברים וגם לנשים, אף אחד לא מרגיש מקופח.
(נכון שלפעמים צריך קצת וירטואוזיות מילולית - לבחור את הניסוח הנכון כדי שזה יתפוס גם בזכר וגם בנקבה - אבל זה עובד).


זו הדרך המומלצת, לדעתי. כדאי גם לך לנסות.
בהצלחה.

(ואכן, גם המאמר הזה כתוב בפניה יחידנית לשני המינים, כך שגם קורא וגם קוראת ירגישו שזו פניה אישית)



חזרה לרשימת המאמרים חזרה לרשימת המאמרים      שלח לחבר קישור למאמר זה  שלח לחבר

 


[an error occurred while processing this directive]
© 2006-2009  |  מקבוצת י' קורן |  כל הזכויות שמורות   |  תנאי שימוש באתר  |  קישורים וחברים
כדי לקבל הודעות על עדכונים באתר ועל מאמרים חדשים - הוסף רסס זה לקורא הפידים שלך.

 

ניווט באתר

המילון המלא למונחים לועזיים בפירסום




בירנבאך היה אומר:
ןכרש
* וויליאם בירנבאך, 1911-1982, קופירייטר ופילוסוף. נחשב לאבי הפרסום המודרני.